The tradition & historical record
5 min read · 2 sourcesקבורה במדינת ישראל נעשית ברובה על ידי גופים דתיים, וממומנת בבסיסה על ידי המוסד לביטוח לאומי. בתי העלמין מופעלים, בעיקר, על ידי ארגוני קבורה דתיים (חברה קדישא ליהודים והגופים המקבילים בעדות הדתיות האחרות), ומיעוטם על ידי חברות קבורה חילוניות אשר פועלות בבתי עלמין אזרחיים. נכון ל-2025, בישראל כ-51 אלף נפטרים בשנה, ו-1090 בתי עלמין פעילים על ידי 455 גופי קבורה. צורת הקבורה המקובלת בישראל בנוסף לאיסור ההלכתי הנוגע לפינוי קברים מייצרים מצוקה הולכת וגוברת בבתי קברות. על מנת להתגבר עליה, הרשויות נדרשות לייצר פתרונות חלופיים, המאפשרים להכניס בין 250 נפטרים לדונם בקבורת שדה ל-5000 לדונם בשיטת "קבורת ארץ ישראל". 1
הבסיס החוקי
אין בישראל חוק מפורש המחייב קבורה של גופות או בכלל מסדיר את דרך הטיפול בגופות. אולם ישנם הרואים חובה כזאת בסעיף 8(2) של פקודת בריאות העם 1940, הקובע: 1
"אין קוברים מת לפני עבור שלוש שעות משעת פטירתו, ולא אחרי עבור ארבעים ושמונה שעות לאחר פטירתו, אלא אם התיר רופא ממשלתי במפורש קבורה מאוחרת יותר". רוב מוחלט של תושבי ישראל מביאים את מתיהם לקבורה. ישנם מעטים הבוחרים בתרומת גופה למדע או בשרפת גווייה. בקשה של אדם שלא להיקבר אלא להיות מושלך על פני השדה טרף לחיות נדחתה על ידי בג"ץ. בפסק דין מאוחר יותר של בית המשפט המחוזי, ניתנה הרשות להשליך את גופתו לים (על מנת שתהיה מאכל לדגי הים), בתנאי שיתקבלו כלל האישורים על פי החוקים הרלוונטיים. החוק העות'מאני שהתגלגל למשפט המנדטורי וממנו לתוך המשפט הישראלי, קבע כי כמו ביתר נושאי הדת, קבורתו של אדם תתבצע על פי השתייכותו הדתית. על פי תקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לענייני קבורה), התשכ"ז-1966, אין היתר לקבור יהודי שלא באמצעות גוף שיש לו רישיון קבורה מהמשרד לשירותי דת. בשנת 1971 חוקק חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971, המתייחס להיבטים נוספים בקבורה היהודית. נכון לאפריל 2024 פועלות בישראל 431 חברות קבורה שקיבלו רישיון מהמשרד לשירותי דת לספק שירותי קבורה יהודית דתית. חברות הקבורה מאוגדות באופנים שונים: 45 חברות קבורה מאוגדות כעמותות (חברות קדישא), 85 פועלות במסגרת מועצה דתית, 29 במסגרת רשויות מקומיות (או תאגידים עירוניים), 269 במסגרת אגודות או ועדים מקומיים ו-3 במסגרת חברות בע"מ. 57% מהיהודים הנקברים בקבורה דתית נקברים על ידי חברות קדישא יהודיות המאוגדות כעמותות. החוק אינו מסדיר את קבורתם של מי שאינם יהודים, כך שחוקית אין איסור מפורש לקבור את מי שאינם יהודים שלא באמצעות חברת קבורה מאושרת. נוהל עבודה פנימי של האגף לעדות דתיות במשרד הפנים קובע שהאגף הוא הגורם הנותן לחברות הקבורה אישור לטפל בקבורתם של בני דתות אחרות בפועל רק כ-15% מהנפטרים המוסלמים והנוצרים בישראל נקברו על ידי חברת קבורה, ורובם נקברים באופן עצמאי על ידי המשפחה. 1
מימון
תושב ישראל זכאי להיקבר במימון המוסד לביטוח לאומי בסמוך לאזור מגוריו, בין אם נפטר בישראל ובין אם נפטר בחוץ לארץ. המוסד לביטוח לאומי מעביר סכום של דמי קבורה לארגון הקבורה, כדי לכסות את מלוא ההוצאות בגין הקבורה: 1
רכישת קרקע עבור הקבר; טהרה ורחיצת המת; תכריכים פשוטים; כריית קבר; בניית דפנות קבר; כיסוי הקבר ושילוט, כולל הצבת מצבה; הובלת המת ועריכת טקס הלוויה. לארגון קבורה מותר לגבות תשלום נוסף כאשר הנפטר או בני משפחתו מבקשים "חלקה מוגדרת" או "חלקה חריגה", למשל בבית עלמין שאינו בתחום מגוריו של הנפטר, בחלקת קבורה שנשמרה לנפטר בימי חייו או בבית עלמין שהוכרז כבית עלמין סגור. 1
הכשרת קברנים בישראל
הכשרת קברנים בישראל נערכת על ידי המשרד לשירותי דת ופורום חברות קדישא. החל משנת 2014 פועלת בארץ תוכנית "מורשת בנימין" כמסלול לימודי תעודה ללימוד מקצוע הקבורה. בקורס נלמדים נושאים הלכתיים רלוונטיים לתחום הקברנות וכן מיומנויות רגשיות ובינאישיות הנחוצות לעוסקים במקצוע. בפורום חברות קדישא עורכים מחזורי קורסים שנתיים במסגרת התכנית, להכשרת עובדי שטח ומשרד וכן להכשרת מנהלים בתחום הקבורה. העובדים יכולים גם ללמוד בהשתלמויות וימי רענון לאחר תום לימודי התעודה המוצעים על ידי פורום חברות קדישא. 1
כשלים בניהול נתונים ובתכנון אסטרטגי
דו"ח מבקר המדינה משנת 2024 מצביע על קושי ביכולתה של המדינה לנהל ולתכנן את שטחי הקבורה בשל חוסר במידע אמין ובכלים טכנולוגיים. נכון ליולי 2023, המדינה טרם הקימה ממשק דיגיטלי משותף שיאפשר לקבל תמונת מצב ארצית ומדויקת על מספר חלקות הקבר הפנויות ועתודות הקרקע בבתי העלמין. מחסור זה במידע מקשה על גיבוש תוכניות ארוכות טווח לניצול יעיל של משאבי הקרקע. כתוצאה מכך, המדינה אינה ערוכה כראוי לטפל במחסור העתידי הצפוי בשטחי קבורה, במיוחד באזורי הביקוש במרכז הארץ. 1
היעדר שקיפות ופיקוח על תעריפי הקבורה
דו"ח מבקר המדינה חושף כשלים בשקיפות ובהגנה על הציבור מפני מחירים גבוהים. בניגוד להנחיות המשרד לשירותי דת, כמחצית מגופי הקבורה הגדולים בישראל אינם מפרסמים את מחירוני הקבורה שלהם באינטרנט, מה שמקשה על האזרחים לקבל מידע מהימן על העלויות. בנוסף, המדינה לא קבעה תעריף מרבי שגופי הקבורה רשאים לגבות במקרה של מכירה (חלקות הנמכרות לאדם בעודו בחיים, חלקות הנמכרות לתושבי חו"ל, חלקות שהוגדרו כחריגות ומיועדות למכירה, וחלקות בבתי עלמין שהוכרזו כסגורים). היעדר הפיקוח על המחירים מאפשר לגופי הקבורה לקבוע תעריפים על פי שיקול דעתם. עשרת הגופים הגדולים הכניסו בשנת 2021 לבדה כ-290 מיליון ש"ח ממכירת קברים לציבור. 1
The text above is adapted from the Wikipedia article “קבורה בישראל”, available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 4.0 licence. 1
Burial in Israel is recorded in open cultural data. The structured record cited below does not describe the practice, and this entry has not yet been reviewed by a person familiar with the tradition. 2
The source record links this tradition to 1 external register, which can be verified through the citation. 2





